ישראלים שחיים בחו”ל ומגיעים ארצה מדי פעם, חווים במהירות כפולה ומשולשת את הדברים שעוברים עלינו. אנחנו לא תמיד מודעים למה שעובר עלינו ומה שנהיה מאיתנו. הרעש, הצפיפות, גסות הרוח, האלימות. התרגלנו לכך שהערים שלנו חפורות והמדרכות הן שדה קטל. שכבר אין לנו סניפי בנק או דואר, שהביורוקרטיה היא קטסטרופה והכל נורא יקר. את ציפי שמילוביץ’, עשור ויותר בארה”ב, קשה להפתיע – ובכל זאת. כי גם אם אפשר להוציא אותנו מישראל ובלתי אפשרי להוציא את ישראל מאיתנו – יש כאלה שאנחת הרווחה משתחררת מתוכם כשהם נוחתים בשלום במולדת החלופית
פרק 239: ציפי שמילוביץ’ אחרי ביקור מולדת בארץ, בשיחה על דברים שראתה כאן ואין אנחנו נראים משם
