ערוץ החוץ

מצד אחד קבלת הפנים הקפואה שבה התקבל סמוטרי’ץ בוושינגטון, הדאגה הכנה המופגנת בערוצים השקטים, התבטאויות של סנאטורים וגם ההזמנה לבית הלבן שמבוששת להגיע – מצד

אומרים שאורח לרגע רואה דברים שהמקומיים כבר לא מרגישים, אבל בשיחה עם יאיר נבות מסתבר שזה לא תמיד מדויק: בביקור המולדת שלו שהסתיים לפני כשבוע

כשעלתה לארץ בתחילת שנות ה-90, קיבלה אמה של הנערה קסניה סבלוטבה עצה מפקיד ההגירה: תשלחי את הילדה לחינוך הממלכתי-דתי. וכך התגלגלה סבטלובה לאולפנה דתית-לאומית בירושלים,

קנצלר גרמניה שולץ היסס ועיכב את ההחלטה בדבר העברת טנקי לאופרד 2 לצבא האוקראיני, אבל הלחץ האמריקני הכריע בסופו של דבר. הרוסים כמובן התרעמו ואיימו,

אז מה חדש בחזית רוסיה-אוקראינה? פוטין הכריז על הפסקת אש, שכמובן שלא החזיקה מים. הרוסים שאפו להפוגה בשביל לייצב את קווי ההגנה בעוד שהאוקראינים מתארגנים

זה לא שבוושינגטון לא יודעים עם מי יש להם עסק – הם הרי מכירים את נתניהו היטב. ועדיין, אלון פנקס – במאמר שכתב בעיתון הארץ

החורף מגיע מהר וחזק לאירופה בכלל ולמזרח בפרט, והצדדים מתארגנים בהתאם. בעוד שרוסיה תוקפת במכוון את תשתיות האנרגיה של אוקראינה, שתיאלץ לעבור את החורף בתנאים

דווקא ההחלטה הטקטית לסגת באופן מסודר מהעיר חרסון, החלטה שהיה אולי היחידה שפוטין (בעצמו) קיבל מאז שהחליט לפלוש לאוקראינה בפברואר השנה, חשפה אותו לביקורת קשה

כל הסימנים הצביעו על גל אדום גדול, תגובת נגד קלאסית לבחירת נשיא חדש, שישטוף את ארה”ב בבחירות האמצע. גם ציפי שמילוביץ’ הייתה פסימית, כמו גם