שלוש שנים בדיוק אחרי מלחמת נגורנו קרבך השנייה בין ארמניה לאזרבייג’ן – מלחמה שהסתיימה בהפסקת אש ללא הכרעה והשאירה את החבל עצמאי יחסית – החליטה
רק לפני חודשיים צעדו הכוחות החמושים של כוח וגנר בדרך אל מוסקבה, מה שלרגע נראה כמו ניסיון מרד אמיתי בפוטין. השיירה ההיא נעצרה ובימים שלאחר
ההפיכה המשטרית והמחאה האדירה דחקו הצידה את תשומת הלב שלנו מהמלחמה באוקראינה ולרגעים היה נדמה שהיא שייכת לעבר. אבל זה ממש לא המצב. יאיר נבות
למרות הכל ואחרי הכל, מבהירה ציפי שמילוביץ’, שחיה ועובדת בארה”ב כבר יותר מעשור – לפחות בעתיד הנראה לעין ארה”ב לא תפגע באינטרסים של ישראל. לא
במאמר שפרסם בהארץ, סוקר אמיר תיבון את המגמות ביחסן של ארה”ב ואירופה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כולם מבינים שהמצב בשטח ופעולות ממשלת הימין הנוכחית חיסלו בפועל
ברוסיה כמו ברוסיה, כמעט שאין דרך לחזות את המהלכים הפוליטיים והצבאיים וכל מה שלרגע אחד לא עולה על הדעת, עשוי להפוך למציאות בן לילה. יאיר
השבוע הזה באוקראינה עמד בסימן הפיצוץ שהביא לקריסת הסכר הגדול על נהר הדנייפר וקבר תחתיו אלפי דונמים של כפרים, עיירות וערים ומי יודע כמה הרוגים
גם אם באיחור מסוים ביחס לשמועות, יאיר נבות משוכנע שמתקפת הקיץ של אוקראינה תצא לדרך בשבועות הקרובים. ולמרות שנדמה שהרוסים מאוד מכאיבים לאוקראינה – בעיקר
בקצה של שרשרת אירועים כלכליים, פוליטיים ומדיניים שמתרחשים בעשרים השנים האחרונות ויותר – שורה ארוכה מאוד של מדינות, באזורים שונים של העולם, עומדות על סף
השלגים הפשירו, הבוץ התייבש, המלחמה נכנסה עמוק לשנתה השנייה וכולם מתכוננים לשלב הבא: האוקראינים מתכננים מתקפת נגד מסיבית שעשויה לצאת לפועל בכל זמן בקרוב –