
פרק 286: היכרות מחודשת לקראת יום הולדת שנתיים לפודקאסט “על הדרך” ולרגל השינויים המתוכננים
עמוק בתוך העבודה על המיזם הזה, רגע לפני חופשה קצרה וכמה שינויים מתוכננים מעבר לפינה, החלטתי שנכון להזכיר לכם מי זה שמדבר אתכם ובעצם לערוך
עמוק בתוך העבודה על המיזם הזה, רגע לפני חופשה קצרה וכמה שינויים מתוכננים מעבר לפינה, החלטתי שנכון להזכיר לכם מי זה שמדבר אתכם ובעצם לערוך
ובסוף בסוף השורה התחתונה היא: “ביבי מפחד מחיים”. זו הכותרת שהעניק חיים שדמי לטור האישי שכתב (פורסם ב”הארץ”) ובו סיכם את הסאגה המשפטית האבסורדית, הכמעט
במקרה ואולי ממש לא במקרה, מצא עצמו חיים שדמי – כותב ותסריטאי, עיתונאי ומרצה, במוקד המחאה הנחושה והמאבק ארוך השנים בבנימין נתניהו ומורשתו. שיחה על
בחסות מסך העשן הכבד של ההפיכה המשפטית וההתנגדות האזרחית מולה, מתרחש כאן אחד ממעשי השוד והביזה הגדולים שידע העולם הדמוקרטי. בשיחה עם אסתי סגל היא
בן-גוריון ידע שמדינת ישראל חייבת להיות “מדינת העם היהודי” ולכלול בתוכה את כל המרכיבים והזרמים של העם. בשיחה שחוזרת למושגי היסוד הראשוניים של עצם קיומנו
בעוד כחודשיים וחצי ימלאו שנתיים להקמת הפודקאסט “על הדרך”: 130 אורחות ואורחים, קרוב ל-300 פרקים, כ-100 אלף הורדות, מאות וגם אלפי צופים בכל פרק שעולה
לפני חודש מלאו 7 שנים ל”נאום התהליכים” של מי שהיה אז סגן הרמטכ”ל, אלוף יאיר גולן. המילים שלו הדהדו לאורך זמן ארוך והן עדיין בתודעה
לדעתו של דוד קורצוויל, עו”ד ותיק וכותב מאמרים (משתדל באחרונה לפרסם בעיקר בכתבי עת שמזוהים עם הציבור הימני והדתי) בנושאים חברתיים-משפטיים – קיים פער עצום
בקצה של שרשרת אירועים כלכליים, פוליטיים ומדיניים שמתרחשים בעשרים השנים האחרונות ויותר – שורה ארוכה מאוד של מדינות, באזורים שונים של העולם, עומדות על סף
מערכת המשפט אכן זקוקה להתרעננות, להרבה מאוד תקנים חדשים, לעדכון נושאים כמו זכות העמידה בבג”ץ, שמירה קפדנית על זכויות חשודים ועוד – בוודאי שלא למהלכים