רגע אחרי הזכייה המרגשת של נבחרת כדורגל הנשים של ספרד באליפות העולם, בשיא האופוריה, נצפה יו”ר התאחדות הכדורגל הספרדית לואיס רובילאס מדביק נשיקה על שפתיה
יום הולדת שנתיים לפודקאסט “על הדרך”, יום שמצוין דווקא בימים דרמטיים והיסטוריים, בשיאו של מאבק חברתי שהמקום הזה לא ידע מעולם. ובאופן בלתי מתוכנן וכלל
אחרי שהתנדב למילואים במשך יותר מעשר שנים אחרי גיל הפטור, לקח לשרגא טיחובר בדיוק שבועיים מנאום הבלהות של יריב לוין להבין שמבחינתו זה נגמר. וכך,
למרות הכל ואחרי הכל, מבהירה ציפי שמילוביץ’, שחיה ועובדת בארה”ב כבר יותר מעשור – לפחות בעתיד הנראה לעין ארה”ב לא תפגע באינטרסים של ישראל. לא
את גל”ץ צריך היה לסגור לפני שנים, אומר ירון טן-ברינק, עורך טיים-אאוט תל-אביב. מדובר באנומליה בלתי אפשרית שהתרחקה מאוד מהייעוד המקורי שלה ובפועל משמשת עוד
עמוק בתוך העבודה על המיזם הזה, רגע לפני חופשה קצרה וכמה שינויים מתוכננים מעבר לפינה, החלטתי שנכון להזכיר לכם מי זה שמדבר אתכם ובעצם לערוך
ובסוף בסוף השורה התחתונה היא: “ביבי מפחד מחיים”. זו הכותרת שהעניק חיים שדמי לטור האישי שכתב (פורסם ב”הארץ”) ובו סיכם את הסאגה המשפטית האבסורדית, הכמעט
בעוד כחודשיים וחצי ימלאו שנתיים להקמת הפודקאסט “על הדרך”: 130 אורחות ואורחים, קרוב ל-300 פרקים, כ-100 אלף הורדות, מאות וגם אלפי צופים בכל פרק שעולה
מערכת המשפט אכן זקוקה להתרעננות, להרבה מאוד תקנים חדשים, לעדכון נושאים כמו זכות העמידה בבג”ץ, שמירה קפדנית על זכויות חשודים ועוד – בוודאי שלא למהלכים
ספק אם ההיסטוריה האנושית – בוודאי המודרנית, המערבית, הדמוקרטית – ידעה מהלך כל-כך מהיר ומדהים של השמדת ערך טוטאלית כמו זו שאנחנו חווים היום. כבר