טראמפ

הילדות על גבול ר”ג-גבעתיים, האווירה בגרעין הנח”ל, ההתגלגלות לשיריון ולסיני, הנסיבות המשפחתיות והיציאה (כמעט הבריחה) לעולם הגדול – כל אלה היו מצע הגדילה וההתבגרות של

למרות הכל ואחרי הכל, מבהירה ציפי שמילוביץ’, שחיה ועובדת בארה”ב כבר יותר מעשור – לפחות בעתיד הנראה לעין ארה”ב לא תפגע באינטרסים של ישראל. לא

במאמר שפרסם בהארץ, סוקר אמיר תיבון את המגמות ביחסן של ארה”ב ואירופה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כולם מבינים שהמצב בשטח ופעולות ממשלת הימין הנוכחית חיסלו בפועל

לכל אורך שנות שלטונו מתהדר בנימין נתניהו בחוזקות שלו, בתחומים החשובים לו. אז כבר ממש לא. כי מעבר לטירוף ההפיכה המשפטית שהוא מוביל עם ממשלתו,

מצד אחד קבלת הפנים הקפואה שבה התקבל סמוטרי’ץ בוושינגטון, הדאגה הכנה המופגנת בערוצים השקטים, התבטאויות של סנאטורים וגם ההזמנה לבית הלבן שמבוששת להגיע – מצד

זה לא שבוושינגטון לא יודעים עם מי יש להם עסק – הם הרי מכירים את נתניהו היטב. ועדיין, אלון פנקס – במאמר שכתב בעיתון הארץ

מעבר למניפולציות והשקרים שהשתלטו על העיתונות בארה”ב, הירידה הדרמטית באיכות הדיווח והסיקור העיתונאי נעוצים בעובדה שבכירי העיתונות הממוסדת לא זיהו את הטרנד ולא הגיבו. ציפי

כל הסימנים הצביעו על גל אדום גדול, תגובת נגד קלאסית לבחירת נשיא חדש, שישטוף את ארה”ב בבחירות האמצע. גם ציפי שמילוביץ’ הייתה פסימית, כמו גם

הראפר קנייה ווסט פרסם תוכן אנטישמי ומשלם על זה מחיר כלכלי כבד (אין חשש שיתרושש). הכדורסלן קיירי אירווינג שיתף וקידם תוכן ספר (וסרט) אנטישמי מכחיש