הבוס ברוס נמצא בעיצומו של מסע הופעות עצום ומפרך, כנראה האחרון מסוגו, ברחבי אירופה. ציפי שמילוביץ’ ראתה אותו בפאריז ועמוק מתוך ים הדמעות שרדה לכתוב
הימים לגמרי לא פשוטים, המאבק עוד יהיה ארוך ומתיש, ההצלחה ממש לא מובטחת – וכל זה עוד לפני שדיברנו על עונת הפלייאוף של ה-NBA. אז
זה היה אחד הסופרבולים האיכותיים והמהנים של השנים האחרונות, בין שתי הקבוצות הכי טובות בליגה ובין שני הקווטרבקים המצטיינים של העונה. משחק נהדר שבסופו הטוב
כל הפרשנים תמימי דעים שליגת ה-נבא שתיפתח השבוע תהיה טובה, אולי הכי טובה שהייתה – בעיקר בגלל שרוב הקבוצות מגיעות אליה בסגלים כמעט מלאים וכל
לפני כשלושה חודשים איימה יודוקה היה על גג העולם כמעט. אחרי שעונת הרוקי שלו כמאמן הסלטיקס הסתיימה במרחק שני ניצחונות בלבד מאליפות, הוא הושעה לפני
קלישאה נושנה טוענת שבספורט אין דבר כזה “מגיע”. מצד שני, כשהמנצח הוא “הנכון” – זה האושר המושלם. אז לגולדן-סטייט הגיע לקחת את האליפות הרביעית ב-8
עם הגב לקיר, עם חצי רגל בקבר, עם קרסול פגוע, בנחיתות גופנית ופיזית משמעותית, עם שחקן מרכזי שאיבד לחלוטין את היכולת לקלוע סל. ואחרי כל
בתחילת העונה קבעו סוכנויות ההימורים שבגמר ה-נבא ייפגשו הלייקרס וברוקלין. איך זה נגמר כולם יודעים. אחר-כך הדעה הרווחת הייתה שנקבל גמר חוזר, ופיניקס – הקבוצה
רגע לפני שמתחילה סדרת הגמר של ליגת הכדורסל הטובה בעולם, שיחה בערוץ הספורט של הפודקאסט עם שגיא רפאל על העונה שהסתיימה, קצת על הפלייאוף וסדרת
לפני הרבה שנים שאלו את משה סיני מה הוא הכי אוהב. התשובה הייתה כמובן: כדורגל. וחוץ מזה, מה עוד? כדורגל אנגלי. אז ככה גם אנחנו