מאז שנודעו תוצאות הבחירות עושה קרן הבר לילות כימים בניסיון לגבש תנועת שמאל חדשה. הרעיון הוא לכנס כמה שיותר גופים מהצד הזה של המפה לכלל
אחרי שגורלה של מרצ נחרץ ומהעבודה לא נשאר הרבה, עכשיו זה הזמן להתחיל מחדש: לחשוב אחרת, להתכנס יחד, לכנס את כל מי שרעיונות ועקרונות השמאל
שבועות ספורים לבחירות, ושוב השאלות היחידות שעומדות על הפרק הן פרסונליות, פופולריות ופופוליסטיות – בעוד שאין רשימה אחת שאפילו מנסה להתמודד עם השאלות המהותיות באמת
נעשינו חברה קשה, קהה ובעיקר אלימה. חברה שהולכת ומתרחקת משוויון, מחוק ומסדר, משפיות ומהיגיון. בשיחה עם קרן הבר אנחנו מדלגים בין הרשמים והתחושות בעקבות סרטו
בסרט “החיים בצל המוות”, שזכה להיות מוצג בפסטיבל ירושלים, מגולל הבמאי בילאל יוסף את סיפור הפשיעה בחברה הערבית ולא פחות מזה את המאבק, הכאב וחוסר
כשחוסה (יוסי) הוזמן לארוחה משפחתית וביקשו ממנו שלא ידבר פוליטיקה, הוא ויתר על הארוחה. כשהוא נוסע לחברון או למוקד פורענות אחר בשטחים, הוא מאוד פוחד.
השיחה עם הסופר והפובליציסט עודה באשארת, שהוקלטה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, נוגעת לזיכרון ולאחריות ומתייחסת לשואה היהודית ולנכבה הפלסטינית ולצורך בהכרה שנחוצה לתהליך הריפוי. דיאלוג
פרסום הספר “מי את בכלל”, מאת יולי נובק, היה אחד מהסיבות היותר טובות להיפגש לשיחה איתה. נובק, לשעבר מנכ”לית “שוברים שתיקה”, משוחחת עם קרן הבר
אודי אלוני, יוצר סרטים, הוגה ואקטיביסט, בשיחה באנגלית בערוץ השמאל עם קרן הבר – על סרטו שמתמקד במשפחת ברקה, אחת מהמשפחות האקטיביסטיות במאבק לזכויות אדם
אדם רז, היסטוריון וחוקר במכון עקבות שמפרסם מדי פעם גם בעיתון הארץ, לא מפחד לדבר על העוולות שנעשו בשם הציונות ולהיות חלק בלתי נפרד מהכוחות