רק לפני חודשיים צעדו הכוחות החמושים של כוח וגנר בדרך אל מוסקבה, מה שלרגע נראה כמו ניסיון מרד אמיתי בפוטין. השיירה ההיא נעצרה ובימים שלאחר
מיד אחרי שסיימה את השירות הצבאי שלה, שבמסגרתו נפצעה קשה כשהייתה לוחמת ביחידה קראקל, החליטה לורן דגן-עמוס לנקות את הראש בטיול גדול להודו. הציצה ונפגעה.
ברוסיה כמו ברוסיה, כמעט שאין דרך לחזות את המהלכים הפוליטיים והצבאיים וכל מה שלרגע אחד לא עולה על הדעת, עשוי להפוך למציאות בן לילה. יאיר
השבוע הזה באוקראינה עמד בסימן הפיצוץ שהביא לקריסת הסכר הגדול על נהר הדנייפר וקבר תחתיו אלפי דונמים של כפרים, עיירות וערים ומי יודע כמה הרוגים
השלגים הפשירו, הבוץ התייבש, המלחמה נכנסה עמוק לשנתה השנייה וכולם מתכוננים לשלב הבא: האוקראינים מתכננים מתקפת נגד מסיבית שעשויה לצאת לפועל בכל זמן בקרוב –
ספק אם קיימת היום אסטרטגיה ישראלית כלשהי מול איראן – אבל גם אם הייתה כזאת, ספק אם יש לישראל כלים ותמיכה בינלאומית לבסס אותה. האיראנים
אומרים שאורח לרגע רואה דברים שהמקומיים כבר לא מרגישים, אבל בשיחה עם יאיר נבות מסתבר שזה לא תמיד מדויק: בביקור המולדת שלו שהסתיים לפני כשבוע
קנצלר גרמניה שולץ היסס ועיכב את ההחלטה בדבר העברת טנקי לאופרד 2 לצבא האוקראיני, אבל הלחץ האמריקני הכריע בסופו של דבר. הרוסים כמובן התרעמו ואיימו,
אז מה חדש בחזית רוסיה-אוקראינה? פוטין הכריז על הפסקת אש, שכמובן שלא החזיקה מים. הרוסים שאפו להפוגה בשביל לייצב את קווי ההגנה בעוד שהאוקראינים מתארגנים
בשעה שהעיתונות (ברובה) עוסקת בשאלות פוליטיות אישיות ואנושיות, מטפלת במיקרו ולעיתים קרובות מחמיצה את המאקרו – חוקרי ביטחון לאומי ואסטרטגיה מביטים בתהליכים ומגמות ממבט-על. סא”ל