פוטין

מאה ימים לפלישה הרוסית לאוקראינה והקונפליקט המדמם מגבש מאפיינים של מלחמת התשה מתמשכת. בשיחת העדכון השבועית מסביר יאיר נבות מה קורה ומה התחדש, מספר על

שלושה חודשים ויום מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, ועדיין הסוף אינו נראה באופק. יאיר נבות, שעוקב אחר האירועים ומדווח בקביעות, מזכיר שהמלחמה לא פרצה בפברואר השנה

אתמול, כמו תמיד ב-9 במאי מאז 1945, ציינו הרוסים את הניצחון הגדול על הנאצים. אבל הפעם המצעד הצבאי היה מעט עגום, המטס החגיגי בוטל, אורחים

כמי שהייתה מזוהה עם ארה”ב והמערב, ישראל ממשיכה לשבת על הגדר בכל הנוגע למעשיה של רוסיה. גם אם האינטרסים אולי מובנים, התוצאה בלתי נסבלת. ערן

אחרי הפסקת חגים קצרה, יאיר נבות חוזר לערוץ החוץ עם עדכון על מה שהתרחש בזירה הרוסית-אוקראינית בשבועות האחרונים, קצת על העיקשות של פוטין והתגובות המשמעותיות

במלאת חודשיים למתקפה הפראית של רוסיה על אוקראינה, שיחה נוספת – שיחת עדכון – עם החוקר וההיסטוריון ד”ר רומן ברונפמן. בעוד שבחזית הצבאית אין חידושים

היום כולנו יודעים עד כמה הרשת היא כלי נשק יעיל ואכזרי בידיהם של גורמי כוח שלוחי רסן – תנועות פוליטיות, גורמי הון, אופורטוניסטים חסרי עכבות

לציפייה של נשיא אוקראינה שמועצת  הביטחון של האו”ם תעשה משהו מול רוסיה אין על מה להתבסס. כפי שמסביר הפרשן והדיפלומט לשעבר אלון פנקס, למועצת הביטחון

שנים אנחנו מדברים על “עיתונות עצמאית” ובלתי תלויה, ואז מגיעה הפלישה הרוסית, סתימת הפיות וחיסול (לעיתים פיזית ממש) העיתונות והעיתונאים ברוסיה פנימה והכותרת נהפכת למציאות

כמעט חודש לתחילת הפלישה והסוף אינו נראה באופק. אפילו לא באופק הרחוק. השיחה השבועית עם יאיר נבות נפתחת בעדכון מהנעשה בחזית – היקף הקורבנות וכמות