כשסוקרים את הפיכתה של הציונות הדתית מתנועת תורה ועבודה שהייתה שותפה נאמנה של תנועת העבודה הקלאסית ביישוב הארץ ופיתוח המדינה בעשורים הראשונים שלה, חשוב לציין
ישיבת מרכז הרב, שהוקמה בירושלים בידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק – הייתה בראשיתה ישיבה קטנה יחסית, כפי שמסביר פרופ’ אבי שגיא. בנו של הרב
מי שגדל בישראל של שנות ה-60 וה-70 הכיר את אורחות חייהם של אנשי הציונות הדתית המקורית. בוגרי תנועת המזרחי, חברי הקיבוץ הדתי, בני המושבים שומרי
אין צה”ל בלי האזרחים המשרתים בו ואין חיילים בצה”ל שאינם קודם כל אזרחים. וכאזרחים לובשי מדים, זכותם וחובתם להתנגד למעשיו הנואלים של “שלטון סף דיקטטורי”
אז מה בעצם יכול לעשות האזרח המוחה מול השלטון? מול המשטרה? מול הפעלת הכוח? מול התעמרות הרוב? בשיחה המשלימה את הדיון על אי הציות האזרחי,
איש לא הסמיך את השלטון לפעול בניגוד לנרטיב שעליו מבוססת החברה והמדינה הדמוקרטית; אסור למדינה לפגוע באמנה האזרחית שהיא בסיסה של המדינה; אין דבר כזה
במאמר שפרסם הבוקר (ראשון) בהארץ, ניתח הפילוסוף פרופ’ אבי שגיא את הקריאה “בושה”, שהתפשטה והשתרשה במאבק הנוכחי נגד ההפיכה המשפטית-משטרית. אבל בעוד שהמוחים מפנים את
בן-גוריון ידע שמדינת ישראל חייבת להיות “מדינת העם היהודי” ולכלול בתוכה את כל המרכיבים והזרמים של העם. בשיחה שחוזרת למושגי היסוד הראשוניים של עצם קיומנו
כאשר ראש הממשלה, בנאומו בשבוע שעבר, התפאר בכך שהוא “טיפול בסרבנים”, אבי שגיא פשוט רתח מזעם. כאחד מכותבי מסמך “רוח צה”ל” וחבר בוועדה של הצבא
הרבנים, הפוליטיקאים, הוגי דעות ובעלי תפקידים שנושאים לשווא את שמה של הציונות הדתית שהייתה פעם, לא מאמינים בדמוקרטיה ובעצם כופרים בה. הם פועלים כפי שעשו