קרן הבר

אחרי הפסקה ארוכה, שיחה נוספת עם קרן הבר – והפעם על הפיל הענק שבמרכז החדר שכל שחקני המחאה והמאבק מתעקשים לא להבחין בו. כי כמו

לקראת ההתכנסות מס’ 11 בקפלן ובכל רחבי הארץ, קרן הבר חוזרת לשיחה על המשבר החוקתי שבפתח, על מצבם הבלתי האפשרי כמעט של אזרחי ישראל הערבים,

מאז שנודעו תוצאות הבחירות עושה קרן הבר לילות כימים בניסיון לגבש תנועת שמאל חדשה. הרעיון הוא לכנס כמה שיותר גופים מהצד הזה של המפה לכלל

אחרי שגורלה של מרצ נחרץ ומהעבודה לא נשאר הרבה, עכשיו זה הזמן להתחיל מחדש: לחשוב אחרת, להתכנס יחד, לכנס את כל מי שרעיונות ועקרונות השמאל

שבועות ספורים לבחירות, ושוב השאלות היחידות שעומדות על הפרק הן פרסונליות, פופולריות ופופוליסטיות – בעוד שאין רשימה אחת שאפילו מנסה להתמודד עם השאלות המהותיות באמת

נעשינו חברה קשה, קהה ובעיקר אלימה. חברה שהולכת ומתרחקת משוויון, מחוק ומסדר, משפיות ומהיגיון. בשיחה עם קרן הבר אנחנו מדלגים בין הרשמים והתחושות בעקבות סרטו

תקלה נדירה הביאה לכך שרק היום עולה השיחה שהקליטה קרן הבר עם ח”כ עופר כסיף, שיחה שראשיתה באירוע שבו חברי הכנסת של המשותפת לא הגיעו

בסרט “החיים בצל המוות”, שזכה להיות מוצג בפסטיבל ירושלים, מגולל הבמאי בילאל יוסף את סיפור הפשיעה בחברה הערבית ולא פחות מזה את המאבק, הכאב וחוסר

כשחוסה (יוסי) הוזמן לארוחה משפחתית וביקשו ממנו שלא ידבר פוליטיקה, הוא ויתר על הארוחה. כשהוא נוסע לחברון או למוקד פורענות אחר בשטחים, הוא מאוד פוחד.

כמעט שנה להקמת ממשלת השינוי, הריפוי והאיחוי; ומאז ועד לרגעים אלה ממש, החברה הישראלית היא הכל חוץ משינוי, ריפוי ואיחוי. השיחה עם קרן הבר עוסקת