רשתות חברתיות

את דרכו העיתונאית החל דני זקן בסוכנות עתי”ם (למי שזוכר שהיה דבר כזה), כיסה את השטחים וההתנחלויות, שידר והגיש ברשת ב’ וכיו”ר אגודת העיתונאים בירושלים

נעשינו חברה קשה, קהה ובעיקר אלימה. חברה שהולכת ומתרחקת משוויון, מחוק ומסדר, משפיות ומהיגיון. בשיחה עם קרן הבר אנחנו מדלגים בין הרשמים והתחושות בעקבות סרטו

הייחוס המשפחתי של יואב לימור הוליך אותו בדרך היחידה האפשרית: עיתונות. מהשירות ב”במחנה” דרך השליחות בלונדון; מכיסוי ענייני מפלגות לתפקיד הכתב לענייני צבא במעריב; מכס

במקביל לאינספור החקירות, כתבי האישום, המשפטים, הזיכויים וגם ההרשעה ששלחה אותו ל-16 חודשים בכלא – עשה אהוד אולמרט דרך מדהימה מ”אף שעל” ו”שתי גדות לירדן”

השם יותם נבין מעורר אצל רבים מאיתנו אסוציאציות גרפיות עזות. במקרה הספציפי שלו, הביטוי “תיאור גרפי” הוא לא רק צורת ביטוי. מזה שנים שיותם נבין

בצל פסיקת העליון על חוקיות ההפלות, מתקיימים בוושינגטון דיוני הוועדה המיוחדת של בית הנבחרים על אירועי ה-6 בינואר 2021 (ההסתערות האלימה על הקפיטול). חמי שלו,

אחרי רצף אינסופי של מערכות בחירות, הייתה לכתבים והפרשנים הפוליטיים עדנה –  ממשלה שכיהנה בשקט יחסי במשך שנה תמימה. לא עוד. השיחה עם טל שלו,

שאלות הפרטיות והזכות לפרטיות מלוות אותנו לאורך כל חיינו. כולנו מצטטים את האח הגדול ואת 1984, קוראים בצמא סיפורי ריגול ובלשים ומתנחמים בכך שזה קורה